יום שישי, 24 באפריל 2015

מזל, שקיפות והקשבה ככלי ניהול

מזל
אנשים מסוימים, ספורטאים ומאמנים, רואים בספורט משהו דמוי הגרלה או משחקי מזל.
לפעמים הקבוצה עשויה לנצח כנגד הציפיות ולפעמים היא עלולה להפסיד בצורה בלתי מוסברת. כך יש המתייחסים בצורה זו למשל לבעיטות 11 (פנדלים) בכדורגל.
מאמן ג'ודו פיתח את המטאפור הזה לעוד כיוון. אם אפשר להשוות את הספורט להגרלה, הוא טען, אז סיכויי הזכיה יגדלו אם נשתתף עם יותר כרטיסי הגרלה. החוכמה היא אם כן לרכוש יותר כרטיסים. "אימון כוח" יכול להיחשב ככרטיס נוסף כמו גם "אימונים במידה מספקת", "מנוחה מידתית" ו"הכנה אופטימאלית".  ככל שמספר כרטיסי ההגרלה יגדל, כך יגדל אם כן הסיכוי להצלחה.
כמובן שאפשר להצליח גם בעזרת כרטיס בודד אך הסיכוי קטן. – חשבו לרגע בכמה כרטיסי הגרלה משתמשת יחידה צבאית....
שקיפות
מתי כדאי להודיע לקבוצה את ההרכב הפותח למשחק הקרוב? מתי כדאי להודיע מי ימלא איזה תפקיד בצוות שמוקם למשימה החדשה בחברת ההייטק? מאמנים מסויימים מחכים ליום המשחק לעומת אחרים שמעדיפים ליצור שקיפות במהירות האפשרית. אני נמנה אם הקבוצה השנייה.
בהנחה ששחקן (בכל ספורט קבוצתי) אמור להתרכז במספר דברים סביב משחק מפתח, כדאי להוריד ממנו כמה שיותר אי ודאויות ומקום בהרכב הוא אחד מהם. ברגע שההרכב ידוע כל מי שמופיע בו יכול להתרכז בטקטיקה הקבוצתית ובהכנה הנפשית האישית. כאשר שחקן עדיין איננו יודע אם יופיע בהרכב אז הוא יהיה מפוקס על עניין זה ולא על החשוב באמת, המשחק!
אצל לא מעט מאמנים משחק הפחד (מפני תגובות שחקנים שאינם בהרכב) תפקיד בהחלטה על הודעה מאוחרת במקום לבחור בשקיפות.
הקשבה
תופעה מוכרת לכולנו היא שיחות אישיות בין מנהל לעובד ובין מאמן לספורטאי.
אם בסיס האמון הקיים בין המאמן לבין השחקנים (מנהל-עובדים) מושתת על כך שכל מה שרוצים זה להשתפר ולהיות יותר טובים מאתמול, אז אין מקום לשיחות אישיות!
אם המאמן רוצה לדבר עם שחקן על ארוע (חיובי ו/או שלילי) בו היה מעורב השחקן אז הדרך הטובה ביותר היא לעשות זאת באמצעות הקשבה של כל הקבוצה כי כולם אמורים ללמוד (לשיפור ו/או לשימור) מהארוע שקרה.

Max Tropp - FD

יום חמישי, 26 בפברואר 2015

עבודת צוות עקרונות הג'ודו והביטלס

ארגונים רבים מגיעים לדעתם למצוינות ארגונית בעזרת מבנה ארגוני ברור והיררכי מאד קצת בדומה לזה המוכר לנו מהצבא.
מי לא שמע פעם מנהל אומר שהם "כרגע עסוקים בשינוי המבנה הארגוני" כאילו הייתה זאת מטרה ולא אמצעי?
אנשים רבים העובדים בארגונים עם רמות סטרס כאלה יאמרו ש-"ללא ספק הכסף טוב אבל אין הרבה כיף".
ככל שהארגון יהיה יותר ממוקד תוצאות ופחות FUN ומבוסס חברויות יהיה עליו קשה בטווח הארוך להשיג מצוינות ארגונית זו.

אבל יש דוגמה לקבוצת אנשים שלמדו להגיע למצוינות ארגונית לאורך זמן תוך כדי הנאה ברמות הגבוהות ביותר. זהו ללא ספק הצוות המצליח ביותר במאה האחרונה: הביטלס!
הביטלס היו אמנים מהדרגה הראשונה אבל במובנים רבים הם היו ארבעה בחורים פשוטים שמצאו דרך להצליח אמנותית וכספית ולהנות יחד מהדרך בה עשו זאת. כל חברה יכולה ללמוד מהנסיון שלהם.

אנו מופצצים במשפטי מחץ על עבודת צוות כמו "כוחו של צוות הוא בשוני שבין אנשיו ולא בדומה" ו-"צוות עם כוכב הוא צוות מצוין אך צוות בלעדיו הוא מעולה" ואלה רק שתי דוגמאות מתוך אלפים. המעניין הוא שבכמעט כל משפט כזה יש משהו שהביטלס ייצגו ויישמו בשנות השישים.


עקרונות אחדים של עבודת צוות והבאתם לידי ביטוי ע"י הביטלס

הנסיון והכישורים המשלימים של כל חבר צוות שווים יותר מאלה של כל חבר בנפרד. - בשיר I AM THE  WALRUS השורות הראשונות מבטאות זאת בצורה הטובה ביותר:

I AM HE
AS YOU ARE HE
AS YOU ARE ME
AND WE ARE ALL TOGETHER


עזור לאנשי צוות אחרים להיות מותג בתוך מותג. - למרות שכמעט כל השירים חתומים על שמם של לנון-מקרטני הביטלס מצאו את האיזון במיצוב חברי הלהקה האחרים על ידי כך שרינגו סטאר למשל קיבל כמעט בכל אלבום שיר משלו. בנוסף היו הביטלס הראשונים שהופיעו כשהמתופף, שבכל להקה נחשב לחבר "נחות" מהזמר המוביל ומהגיטריסט, מוגבה על במה וממוצב על ידי כך כשווה בין שווים. לא במקרה שר רינגו בשיר "שלו" ב- סרג'נט פפר: 
Oh, I get by with a little help from my friends 
Mm, I get high with a little help from my friends 
Mm, gonna try with a little help from my friends
ועל ידי כך מחזק בחזרה את חבריו המפרגנים.


הרכב את הצוות שלך מאנשי מקצוע שונים. הן בעלי ידע מקצועי ספציפי והן אנשים עם ידע רחב.

מחקרים שונים מראים שמנהלים נוטים לקחת אליהם אנשים שדומים להם כך שלמעשה הם מרכיבים צוותים בצלם עצמם. לנון ומקרטני היו שני טיפוסים מנוגדים לחלוטין! לנון, כשפגש את מקרטני ביולי 1957, היה מורד שנכנס לצרות בכל הזדמנות בעוד מקרטני היה טיפוס אופטימי שדגל בעבודה קשה והיה עסוק בלרצות את סביבתו. למרות ההבדלים המהותיים ביניהם ואולי בגללם הם כל הזמן דחפו זה את זה ליצירתיות מוגברת ולתחרות פנים צוותית. דוגמאות:

*כשמקרטני כתב “I’VE GOT TO ADMIT IT’S GETTING BETTER” לנון מיהר לשיר ברקע את המילים “CAN’T GET MUCH WORSE” 


*לנון כתב את “A DAY IN THE LIFE” בעקבות מודעה בעיתון על מות יורש אימפריית הבירה גינס, דו"ח חניה שקיבל מקרטני הביא לנו את “LOVELY RITA”, ונהג שסיפר לביטלס שהוא עובד קשה מדיי הפך ל “EIGHT DAYS A WEEK”.


לנון ומקרטני היו אנשי המקצוע בעלי הידע הרחב בעוד הריסון בגיטרה ובסיטאר וסטאר בתופים היו מומחים בעלי ידע ספציפי שפיתחו את התמחותם לכיוונים שונים. מספיק להקשיב לנגינת הגיטרה של הריסון בין השנים 1964-1968 כדי להבין עד כמה היא התפתחה לכיוונים יצירתיים ומלודרמטים.

לסיכום:
הביטלס מזכירים לנו שבבסיסו של כל ארגון מוצלח יש צוותים קטנים המורכבים מאנשים שעושים דברים שהם אוהבים לעשות, נהנים יחד ומרגישים חלק ממשהו גדול מהם תוך שמירה על היחודיות של כל אחד ואחד מהם.


END IN THE END
THE LOVE YOU TAKE
IS EQUAL TO THE LOVE
YOU MAKE


כצוות הביטלס לא ישבו בשקט לרגע (תנועה) והתחדשו כל הזמן. 
כמו כן הם הצליחו למצוא את האיזון האופטימאלי בין דמויותיהם המאד מנוגדות מה שבסופו של דבר הביא להם את המינוף (לנגן כדי להרוויח כסף ולהכיר בחורות(

יום שבת, 10 בינואר 2015

אמירות מן העבר ותאריך פג תוקף

לא פעם מעמתים מנהלים, פוליטיקאים, חברים לעבודה ובני זוג עם דברים עליהם הצהירו בעבר ומהם הם מסתייגים היום. הנטייה שלנו היא להתייחס לאנשים אלה כלא עקביים ולתקוף אותם על כך.

לא מזמן נשאלתי על ידי מישהו למה שיניתי דעתי בהקשר לעניין פוליטי כלשהו ועניתי לו שהשאלה המרכזית שאמורה להישאל היא: כמה זמן אדם צריך עוד לתת הסברים להתנהגות/אמירות מהעבר.
צריך לאפשר לאנשים להתפתח ובהקשר זה מעניין לקבוע עד מתי אמירותיו ומעשיו מעברו ימשיכו לרדוף אותו. לכל אחד הזכות להשתפר ולצמוח ולהשאיר מאחור ארועים מהעבר.

שמעתי פעם מנכ"ל בכיר שאמר שלכל אמירה שלו יש תאריך פג תוקף שחל שנתיים לאחר אמירתן. הוא סיפר לי שכמחצית מהאמירות שלו אחרי פרק זמן זה כבר מפגרות אחרי חזונו ורמת הידע שצבר מאז אמר אותן. הוא הגדיר זאת במשפט "לכל אדם הזכות לצמוח, להתפתח ועקב כך להשתנות".
מכאן שכל אמירה והחלטה ביקורתית שלנו – כן, גם על פוליטיקאים -  צריכה להיבחן לעומק. אפשר להגדיר את זה כהתנהגות לא עקבית אך התשובה טמונה במושג "זמן". בזמן האמירה ו/או העשייה היתה זו האמירה ו/או העשייה הנכונים. כעת, עם הנסיון המצטבר כמנהל/מאמן/פוליטיקאי/הורה, קיימת אפשרות שהייתי נוהג/מחליט אחרת.

דוגמה: הבוקר חבר פרסם בפייסבוק תמונה של טמפרטורה נמוכה מאד שראה ברכבו וכתב "זה עדין לא היה.....", אמירה שפג תוקפה רגע אחרי שנאמרה......  

לבסוף אנחנו מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שהעולם וסביבתנו הקרובה נמצאים בתנועה מתמדת וששיפור תמידי הוא כורח המציאות.

יום שבת, 3 בינואר 2015

מנהיגות וניהול = מנהיהול

מנהיגות וניהול = מנהיהול
כדברי גורו המנהיגות ג'ון קוטר ההבדל בין ניהול למנהיגות הוא מהותי ביותר ולא מדובר רק בעניין היררכי.
קוטר טוען: "ניהול הוא אוסף של תהליכים מוגדרים העוזרים לארגונים לייצר תוצאות אמינות, יעילות וניתנות לחיזוי. במנהיגות מדובר  בקביעת כיוון, יצירת חזון והשראת אנשים למימושו ולאפשר להם לעשות כך באמצעות אנרגיות ואסטרטגיה אפקטיבית"
ניהול מנהיגות אך שניהם נחוצים בארגון בכל סדר גודל המבקש לנצח בסביבה עסקית דינאמית והפכפכה.
שתי העקרונות המנחים של מייסד הג'ודו, ג'יגורו קאנו, קשורים קשר עמוק לניהול ולמנהיגות והם:
·       Seiryoku Zenyō
·       Jita Kyōei
קאנו האמין שכל דבר בחיים מושג דרך    Seiryoku Zenyō- "הדרך היעילה ביותר לשימוש באנרגיה" – העיקרון הוא להזין ולטפח אנרגיה מנטלית ופיזית בצורה פרופורציונאלית ולשמר אותה, במילים אחרות: ניהול !
על פי האידיאלים של קאנו, המפתח להתפתחות אישית ולהישרדותה של האנושות כולה הוא לדעת לממש את הפוטנציאל באנרגיות אלה. אדם חייב ללמוד לפתח את ולהשתמש באנרגיות אלה לטובת עצמו. רק לאחר שזה מושג נמצא האדם במצב בו יוכל לשחק תפקיד בשיפור תנאי המחיה של סביבתו.
זה מוביל לעקרון המנחה השני של קאנו, Jita Kyōei, - "שגשוג הדדי לעצמך ולאחרים" על האדם לשמור תמיד על איזון בין זולתנות(אלטרואיזם) לבין התפתחות אישית. עקרון זה חייב על פי קאנו להיות מיושם במודעות תמידית ולא להישאר בגדר רעיון פילנטרופי ערטילאי.
מנהיג אמיתי מפתח סגנון מנהיגות הנאמן לאישיותו, לחוזקותיו ולחולשותיו. כמו כן הוא מהווה השראה לעובדים לצידו ומאחד אותם סביב מטרה וערכי ליבה משותפים. מנהיגים גם ניחנים ביכולת לעצב ולתחזק מערכות יחסים אמיתיות לאורך זמן תוך קבלת אמון מלא מהשותפים לתהליך. ולבסוף, מנהיג אוטנטי מפגין את תשוקתו למטרה בכל הזדמנות ומביא לידי ביטוי את הערכים שלו ביום יום.

וזהו למעשה , Jita Kyōei, - "שגשוג הדדי לעצמך ולאחרים" = מנהיגות