סרטון בו מקס מסביר לעצמו את ההקבלה בין העולם העסקי לעולם הג'ודו

אמירות מן העבר ותאריך פג תוקף

לא פעם מעמתים מנהלים, פוליטיקאים, חברים לעבודה ובני זוג עם דברים עליהם הצהירו בעבר ומהם הם מסתייגים היום. הנטייה שלנו היא להתייחס לאנשים אלה כלא עקביים ולתקוף אותם על כך.

לא מזמן נשאלתי על ידי מישהו למה שיניתי דעתי בהקשר לעניין פוליטי כלשהו ועניתי לו שהשאלה המרכזית שאמורה להישאל היא: כמה זמן אדם צריך עוד לתת הסברים להתנהגות/אמירות מהעבר.

צריך לאפשר לאנשים להתפתח ובהקשר זה מעניין לקבוע עד מתי אמירותיו ומעשיו מעברו ימשיכו לרדוף אותו. לכל אחד הזכות להשתפר ולצמוח ולהשאיר מאחור ארועים מהעבר.

שמעתי פעם מנכ"ל בכיר שאמר שלכל אמירה שלו יש תאריך פג תוקף שחל שנתיים לאחר אמירתן. הוא סיפר לי שכמחצית מהאמירות שלו אחרי פרק זמן זה כבר מפגרות אחרי חזונו ורמת הידע שצבר מאז אמר אותן. הוא הגדיר זאת במשפט "לכל אדם הזכות לצמוח, להתפתח ועקב כך להשתנות".

מכאן שכל אמירה והחלטה ביקורתית שלנו – כן, גם על פוליטיקאים -  צריכה להיבחן לעומק. אפשר להגדיר את זה כהתנהגות לא עקבית אך התשובה טמונה במושג "זמן". בזמן האמירה ו/או העשייה היתה זו האמירה ו/או העשייה הנכונים. כעת, עם הנסיון המצטבר כמנהל/מאמן/פוליטיקאי/הורה, קיימת אפשרות שהייתי נוהג/מחליט אחרת.

דוגמה: הבוקר חבר פרסם בפייסבוק תמונה של טמפרטורה נמוכה מאד שראה ברכבו וכתב "זה עדין לא היה.....", אמירה שפג תוקפה רגע אחרי שנאמרה......  

לבסוף אנחנו מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שהעולם וסביבתנו הקרובה נמצאים בתנועה מתמדת וששיפור תמידי הוא כורח המציאות.

מנהיגות וניהול = מנהיהול

מנהיגות וניהול = מנהיהול

כדברי גורו המנהיגות ג'ון קוטר ההבדל בין ניהול למנהיגות הוא מהותי ביותר ולא מדובר רק בעניין היררכי.

קוטר טוען: "ניהול הוא אוסף של תהליכים מוגדרים העוזרים לארגונים לייצר תוצאות אמינות, יעילות וניתנות לחיזוי. במנהיגות מדובר  בקביעת כיוון, יצירת חזון והשראת אנשים למימושו ולאפשר להם לעשות כך באמצעות אנרגיות ואסטרטגיה אפקטיבית"

ניהול ≠ מנהיגות אך שניהם נחוצים בארגון בכל סדר גודל המבקש לנצח בסביבה עסקית דינאמית והפכפכה.

שתי העקרונות המנחים של מייסד הג'ודו, ג'יגורו קאנו, קשורים קשר עמוק לניהול ולמנהיגות והם:

·       Seiryoku Zenyō

·       Jita Kyōei

קאנו האמין שכל דבר בחיים מושג דרך    Seiryoku Zenyō- "הדרך היעילה ביותר לשימוש באנרגיה" – העיקרון הוא להזין ולטפח אנרגיה מנטלית ופיזית בצורה פרופורציונאלית ולשמר אותה, במילים אחרות: ניהול !

על פי האידיאלים של קאנו, המפתח להתפתחות אישית ולהישרדותה של האנושות כולה הוא לדעת לממש את הפוטנציאל באנרגיות אלה. אדם חייב ללמוד לפתח את ולהשתמש באנרגיות אלה לטובת עצמו. רק לאחר שזה מושג נמצא האדם במצב בו יוכל לשחק תפקיד בשיפור תנאי המחיה של סביבתו.

זה מוביל לעקרון המנחה השני של קאנו, Jita Kyōei, - "שגשוג הדדי לעצמך ולאחרים" -   על האדם לשמור תמיד על איזון בין זולתנות(אלטרואיזם) לבין התפתחות אישית. עקרון זה חייב על פי קאנו להיות מיושם במודעות תמידית ולא להישאר בגדר רעיון פילנטרופי ערטילאי.

מנהיג אמיתי מפתח סגנון מנהיגות הנאמן לאישיותו, לחוזקותיו ולחולשותיו. כמו כן הוא מהווה השראה לעובדים לצידו ומאחד אותם סביב מטרה וערכי ליבה משותפים. מנהיגים גם ניחנים ביכולת לעצב ולתחזק מערכות יחסים אמיתיות לאורך זמן תוך קבלת אמון מלא מהשותפים לתהליך. ולבסוף, מנהיג אוטנטי מפגין את תשוקתו למטרה בכל הזדמנות ומביא לידי ביטוי את הערכים שלו ביום יום.

וזהו למעשה , Jita Kyōei, - "שגשוג הדדי לעצמך ולאחרים" = מנהיגות