ללמוד לקוד ובכל זאת ולהישאר זקוף
העוסקים באומנויות לחימה לומדים לקוד קידה למתחרים, למדריך, לסמלים(כמו תמונה של כהן דת) או לדגל הלאום. את ההרגל הזה שמביע כבוד ניתן להשוות ללחיצת יד עם אדם אחר ואין לו משמעות דתית.
אבל במדינות מערביות בעלות מסורת דמוקרטית בה כל קול אדם(בהצבעה) הוא שווה ערך לקולו של האחר, הצורך לקוד קידה יכול להתפרש ככניעה, וכהכרה בעליונותו של האחר.
באומנות הלחימה אני קד קידה גם אם אינני מחבב את יריבי וגם אם אני חושב שבעל הדרגה הבכירה שעומד מולי הוא לא ספורטאי טוב כל כך.
הקידה היא לא סימן לעליונותו של העומד מולך אלא סימן של כבוד אותו אתה מראה כלפי דרגתו וכלפי המאמץ שנאלץ להשקיע כדי להגיע אליה. גם בעולם העסקים או בצבא אפשר להתווכח על הלגטימיות של אנשים מסוימים להיות הבוס או המפקד אך זה לא מוריד מהכבוד שיש לרכוש למעמד אותו הוא ממלא.
בקידה (או במתן כבוד בעבודה) אנו לא משפילים את עצמנו אלא רק מדגישים שהאגו שלנו, ההערכה העצמית שלנו אינם הדבר החשוב היחיד ובעצם הערכתנו את האחר אנו מדגישים את ההערכה כלפי עצמנו. היכולת שלנו להיפטר מההתמקדות באגו ולקוד (פיזית או התנהגותית) כלפי האחר דווקא היא גורמת לנו להיות יותר זקופים.
מאמן כדורעף הולנדי מפורסם כתב ספר לו קרא "המנצח הלומד". תוכנו מתבסס על הכבוד העצמי שלו אשר (לדבריו) נרכש על ידי מתן כבוד לאחרים. הספר מלא בחוויות אותם חווה המאמן עם אנשים אחרים ומהם הוא למד וחיזק את תפישת עולמו.
כחצי שנה לפני שהוציא את הספר לאור הוא שלח למספר אנשים מוכרים בהולנד (אנשי תעשיה, ספורט, פוליטיקה) וגם לי את הספר כדי שניתן את הערותינו (ציון בסולם 1-10) אשר יפורסמו על סימנייה אותה יצרף לספר כמתנה לקוראיו – קוריוז נחמד.
שמחתי לא רק למצוא בו סיפורים חדשים אלא גם חוויות המבוססות על שיחות אותן ניהל איתי. רוב המדרגים נתנו ציונים שנעו בין 8.5 ל 10 והגדיל לעשות חבר בכיר בפרלמנט ההולנדי שנתן לספר ציון 11 מתוך 10.
קראתי את הספר שוב ושוב והוא מצוין!
אני נתתי לספר ציון 4 ותודתו של המאמן הייתה גדולה ביותר. הוא אמר: "כל מי שנותן לי ציון 10 או קרוב אליו אומר לי שלמעשה כאדם, כמאמן וכסופר מיציתי את עצמי ועליי לפרוש מיידית. אתה נתת לי את הכבוד הגדול ביותר דווקא על ידי נתינת ציון (4- שגם אתה חושב שהוא לא משקף) כי אתה נותן לי את הכבוד והאפשרות לצמוח ולהשתפר"
כבוד (קידה) לא בא לידי ביטוי בציון או בביטוי אלא בכוונה שמאחריהם.
בקידה עמוקה – מקס טרופ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה